אחרי שבת אני תמיד מקבלת איזה מייל, או סמס ובדרך כלל גם וגם –
מנשים שמכירות אותי וחלקן לא – שמספרות לי על השבת הלא פשוטה שהיתה להן
ומבקשות איזה עידוד, נחמה ואיזושהיא נקודת מבט מחודשת לקראת השבוע שמתחיל.
אז כן, שבת יכולה להיות מורכבת כי היא מציפה הרבה דברים – דווקא בעצירה הזו, בקדושה הזו, במשפחתיות הזו.
אז הנה כמה מילים של איך אפשר להסתכל אחרת על מה שקורה בלי שכלום בחוץ ישתנה ולעזור לעצמינו להתחיל שבוע חדש ממקום אחר לגמרי.
פותחת עם קטע קצר מתוך משהו יפה שחני וינרוט ז"ל האהובה כתבה (בחודש סיון שתיכף לפני 5 שנים)".. לפעמים אנחנו כועסים על המחלה, הטיפולים, הרופאים אבל למעשה זה כמו לכעוס על זבוב טורדן. הרי הוא זה שעושה את מלאכתו ואני מה אני? אני צריכה לעשות את מלאכתי. ומהי? לעשות את הכי טוב שאני יכולה בכל רגע נתון. לשמור על עצמי מפני מזיקים מבפנים ומבחוץ.
בימים בהם אני מרגישה ככה ככה, במקום לכעוס, אני משתדלת לחפש מה אפשר לעשות בשביל להרגיש יותר טוב." (מתוך הספר שבת שלום חני)
במצבים שהלב סוער, הרגשות מציפים אותנו והרבה פעמים לגמרי מנהלים אותנו. זה הזמן להכניס למגרש גם את השכל, שיכול להסתכל על הדברים במבט אחר, קצת מהצד, להסתכל קצת מבחוץ על הסיטואציה ועלי בתוכה ולשאול: –
מה אפשר ללמוד מזה?
איך אני יכולה לגדול ממה שקורה כאן?
מה התפקיד של מה שקורה בחיים שלי ואיך כל זה קורה לטובתי?
השאלות האלה, מעניקות למצב משמעות ופרספקטיבה = שתיהן מאפשרות נשימה והתבוננות רחבה יותר.
איך עוד אני יכולה לצאת מהמקום הצר שלי שמרגיש את החיסרון למקום רחב יותר?
להסתכל על מה שיש ולקבל את זה. להיות בהודיה.
לאסוף לפחות 5 דברים שברגע הזה אני ממש יכולה להודות עליהם בלב שלם, זה כל כך עוזר להבין כמה יש לי בעצם, כמה מלאה אני למרות החיסרון והצורך הלא מסופק שאני מרגישה וכמה ששום דבר לא מובן מאליו.
נקודה נוספת:
הרבה פעמים הקושי והמורכבות שלנו קשורים באכזבה או במציאות שקשורה באנשים שסביבינו. חז"ל מלמדים אותנו שכדאי להסתכל עליהם בעין טובה. לראות טוב ואז הכל מתהפך לטובה. כי אפילו שהם לא מושלמים, אם אני רואה את הטוב שבהם, הלב שלי מתרכך ואולי נזכר גם באהבה שיש לי כלפיהם, וקל לי לקבל את החיסרון הזה ומפלס ההתנגדות והמלחמה הפנימית יורד אפילו מעט מה שמספיק כדי לאפשר לי פשוט להיות נוכחת ברגע הזה, לעשות את מה שאני צריכה ממש עכשיו (גם אם זה לישון כדי שיהיה לי כוח לתפקד, להכין צהריים או לתלות כביסה, להיות נוכחת ברגע הזה ולקבל אותו. רק אותו)
הכוח הזה – לשנות את דרך ההסתכלות שלנו על המציאות והחיים שלנו – נמצא כאן בכל מצב שאנחנו נמצאות ומתמודדות איתו. כל מה שצריך זה נשימה עמוקה אחת ועבודה פנימית של כמה דקות.
מוזמנות לשתף אותי במה עוזר לכן במצב כזה ואיך אתן מתחילות את השבוע בתגובות שמתחת לבלוג
שיהיה לכולנו שבוע חדש וטוב
מיכל