למול את עורלת הלב – לחיות בלב פתוח

חלה באהבה גלויה 4 (1)למול את עורלת הלב - לחיות בלב פתוחאז כשאנחנו נולדות, מבראשית, בהתחלה, הכל פתוח. זורם.

הלב שלנו תמים ופתוח לקלוט ולחוות ולהיות ואין עבר וגם לא תפיסת עתיד – יש רק את הרגע הזה וכתינוקות וילדות – אנחנו לגמרי יכולות להיות רק נוכחות בו.

לאט לאט הלב שלנו מתכסה בשכבה כזו.עם כל חבטה, פגיעה, אכזבה, כאב. בהתחלה השכבה הזו דקה, שקופה אבל עם הזמן היא הולכת ומתעבה ומכסה אותו. קליפה. קליפה על הלב. להגן עליו. לשמור מפני פגיעה, אכזבה, כאב. לעזור לנו לשרוד.

בלשון התורה קוראים לזה: עורלת הלב.

כך אומר משה רבנו לעם ישראל בפרשת עקב: " וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹקיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹקיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת ה' אֱלֹקיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ:…וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד."

ולמה לא כתוב פשוט "קליפת הלב"?

עורלה היא הבשר אותו מסירים בטקס ברית המילה. לעורלה יש תפקיד חשוב. הטקס של הסרת העורלה מהווה כריתת ברית עם הקב"ה והברכה שאומרים בשעה זו ..":ברוך יוצר ידיד מבטן"

אז מסתבר שיש עוד עורלה. עורלת הלב. וכמה שהיא יכולה לשבש את החיים שלנו, להפריע לנו להקשיב, להפריע לנו להתאחד ולפתוח ערוץ פתוח לתקשורת, היא מפריעה לנו לראות בבהירות, להיות אחת עם בורא עולם. היא מפריעה לנו להרגיש שהכל מושגח וגם אם הדברים לא פשוטים ולא הכל מסתדר כמו שאני רוצה – אז לא לפחד כלל כי ההשגחה היא לא רחוקה ממני היא ממש כאן, הכי הכי קרוב שאני לא יכולה לדמיין אפילו.

אז למה להסיר את עורלת הלב?

כדי להיות קצת כמו ילדים. בזרימה בריאה בין מצבי לב שונים. להסיר עורלת הלב כדי שיהיה לי לב בשר (זוכרות את הפוסט הקודם?) ולא להגדיל ולעבות אותה שתתקשה כמו אבן ואז הלב שלי יהיה גם כזה וכן זה אומר שאפגע וכן זה אומר שארגיש את הכאב אבל בדומה לכאב שמרגישים בלידה – שהוא היחיד שיש לו תכלית – והוא מסמן שככל שכואב יותר הלידה קרובה, הכאב הזה מראה ומסמן את הדרך והוא הרחם בו נוצרים חיים חדשים וסיפור חדש שתיכף ובעז"ה יגיח לאויר העולם.

אני זוכרת שאחרי שכרמי, בעלי, נפטר, הכל היה כמו רכבת הרים של רגשות. ובהתחלה ממש נבהלתי. חשבתי שאני מאבדת את זה. אבל אז הבנתי שרק אם אסכים להיות במעברים החדים האלה, הרגשות שלי יזרמו ויציפו וגם ישתחררו וינקו את הלב ההלום והכואב שלי ואז יש סיכוי שיתרפא.

ואיך מלים את עורלת הלב? כמו בברית מילה. בדיוק ככה.

גם ללב עושים ברית מילה.

אבל לא ע"י מכשירים וכו אלא ע"י המילה שהיא הדרך לברית – לברית עם הבורא.

דרך הדיבור, המילים והאמירות שלנו אפשר לברוא עולם. כתוב:"בעשרה מאמרות נברא העולם". לדיבור שלנו יש כוח של בריאה. הוא יכול לעזור לנו להקיף את הלב בקליפה והוא יכול להסיר אותה. כן, דרך המילים שלנו, דרך דיבור של אמת.

איך עושים את זה? קודם כל בשקט בלי שאף אחד שומע, ככה בלחישות לעצמי, מסכימה להודות שזו האמת. מפסיקה לדבר שקר, מפסיקה את ההצגה, מפסיקה את חוסר הדיוק והרעשים. ואז הדיבור שלי עם בורא עולם,כמו שהיינו ילדים. בטבעי.מחדרי הבטן והלב.

דרך הדיבור שלי איתי, דרך מה שאני אומרת לעצמי, דרך הבחירה לראות את הדברים שכולם באים מאהבה, שכולם מדויקים וטובים בשבילי – אני מלה את עורלת הלב ואז הלב פתוח ואין דבר נפלא מזה וכן, גם כשבא כאב נושמים אותו והוא עובר דרכינו ואז משהו אחר מגיע ושוב, כמו ילדים שכועסים ואז שמחים ונעלבים ואז סולחים. זרימה והלב פתוח ומרגיש הכל והחיים שהיו אולי בצבעים כהים הופכים חיים וחזקים. וכן, זה יכול להכאיב אבל מי שחוותה משבר וחייה עברו  טלטלה, מבינה שהרגע היחיד שיש לנו לחיים זה הרגע של עכשיו – ואני רוצה לחיות אותו במלואו. לגמרי בעוצמה שלו. אז זוכרות שדיברנו בפוסט הקודם על ביזיונות אלול? גם הם באים לקראתנו באהבה, כדי לעזור לנו לפתוח את הלב, לחדש את הלב החי הפועם והמרגיש, כדי שיהיה מוכן לזמן הזה, כדי שנוכל להתפלל על שנה חדשה, על בריאה חדשה בחיינו, על ברכות טובות ומתוקות.

מברכת אתכן ואותי בשנה טובה ומבורכת עם לב פתוח לאהבה ולכל מה שמגיע לנו ובשבילנו!

 

 

 

 

 

 

 

השארת תגובה