מהמקום של החיבור העמוק הזה לעצמה,
מהריכוז הפנימי,
הדיוק וההקשבה – היא יכולה להתחבר לעבודת הלב
שהיא התפילה והקשר הישיר לבורא עולם.
בס"ד
לפנות בוקר אני מתעוררת.
בחוץ עוד חושך וקשה לדמיין שעוד קצת יתחלף בבוקר חדש. אני חושבת עליה.
היא ונערותיה בארמון. מה מרגישה אישה שמתמסרת כולה לשליחות שיכולה לסיים את חייה?
אסתר.
המלכה.
בימים האלה, לפני המעשה, היא מכינה את עצמה.
אי אפשר לגשת לרגע כזה בלי הכנה עמוקה ומשמעותית.
היא צמה ומתפללת. כל כולה.
כתוב שלאישה יש כוח תפילה אדיר.
זה לא רגע אחד של השתפכות הנפש כשאת מרגישה שכבר את לא יכולה יותר,
אלו שלושה ימים של תפילה וחשבון נפש, של אישה שלא יודעת את סוף הסיפור ושעבורה,
הסיפור הזה שכולנו מכירות מהגן – הוא סיפור חייה וכנראה מותה.
מהמקום של החיבור העמוק הזה לעצמה, מהריכוז הפנימי,
הדיוק וההקשבה – היא יכולה להתחבר לעבודת הלב שהיא התפילה והקשר הישיר לבורא עולם.
אתמול ציינו את יום האישה. ואני שואלת –למה לא כל יום יום האישה?
כי אם באמת אנחנו רוצות להגשים חלומות ולהיות מאושרות וטובות לעצמינו – הרי שמדובר בעבודה יומיומית שמורכבת מרגעים קטנים, חלקם אפורים לגמרי, בינינו לבין עצמינו – שאיש לא שותף להם.
העבודה הזו של דיוק והקשבה, היא לא עבודה כלפי חוץ. היא עבודה בתנועה כלפי פנים. ככה באהבה, ככה ברכות. עבודה נשית ורכה ומכילה ומאפשרת.
במרחב הזה של הגינה הפרטית של כל אחת מאיתנו, אנחנו כנשים מגדלות ומצמיחות כל כך הרבה מסביבנו וגם ומלכתחילה את עצמינו – כי האדמה הזו שאנחנו – היא ראשית הדברים וצריך לשמור עליה ,טובה,משובחת.
ועוד מחשבה: אסתר מלמדת אותנו על הקשר בין הגשמה ומימוש לבין שליחות , התמסרות ונתינה.
אולי בניגוד לחלק מהמסרים שאנחנו חשופות אליהם היום – המימוש וההגשמה האמיתיים ביהדות אינם להיות רק מאושרת ורק לדאוג לעצמך –
כן, זה מתחיל משם, אבל ברגע האמת בו את הופכת למלכה – זה חייב להיות קשור למקום של שליחות עמוקה, מחוברת תכלית ויעוד.
ותיכף פורים – בתוך העומס של סעודת פורים, תחפושות, משלוחי מנות ומתנות לאביונים – אני מתפללת לפגוש את עצמי. ביום הגדול והמסוגל הזה, לאפשר לעצמי כמה דקות של מפגש, של דיבור פנימי, הקשבה, כתיבה – ככה בלי תחפושות ומסיכות, במקום הנקי, התמים, היודע.
בחוץ כבר ציפורים ראשונות. מה אני צריכה בבוקר הזה?
אני מקשיבה אל הנשמה המתעוררת בתוכי והמילים נכתבות מעצמן:
כל אישה צריכה לעשות לעצמה
זמן ומקום
ומרחבים בלב
ושמים פרושים מעליה
ובתוכה
כל אישה צריכה לצלול למעמקים
לא לפחד מהקרקעית
לחפש.
לראות צלול
ולעלות עם פניני הנפש שלה
שאספה
כל אישה צריכה
לעצור. להתבונן. לדייק.
להודות על כל הטוב שכבר כאן ועכשיו
על כל הטוב שהיא
כל אישה צריכה להסתכל לחיים בלבן של העיניים
באומץ. בהשלמה. בהודיה.
כל אישה צריכה להקשיב לחלומות שנושמים בה בחושך
ולהיות כל מה שהיא
ורק היא
יכולה
כל אישה צריכה מחברת משלה
לכתוב את עצמה לדעת
לגעת בעומק הנשמה
להיות נוכחת
להיות אחת
ולהרגיש –
כל העולם נברא בשבילה
כל אישה צריכה לעשות לה
זמן שמים משלה…
שנזכה. צום קל ותיכף פורים שמח!
באהבה,
מיכל
תודה, מדהימה ומרגשת……
אסתר גם הופכת את ה-ה' של ה-הסתר (הסתרה) ל=א' אור גדול
בכל המכילה לא מוזכר שם ה', לכאורה הסתרה….אבל לא….
פורים שמח !