מה עושים עם הזדמנות?

יונה וולך:

לא יכולתי לעשות עם זה כלום
אתה שומע לא יכולתי לעשות מזה כלום
זה היה אצלי בידים
ולא יכולתי לעשות עם זה כלום
ולא יכולתי לעשות מזה משהו
אתה שומע יכולתי לגמגם
מה רציתי להגיד
יכולתי להרגיש הכי רע שאפשר
ופתאום אתה עומד כמו ילד קטן
בסינור לצואר וחוזר על השאלה
מה עשית עם זה שואלים
לאן בזבזת את כל זה, היה לך סיכוי
ואתה תצטרך להתחיל הכל מחדש.

 

אני זוכרת את התחושה הזו בגרון

כששמעתי לראשונה את הטקסט החזק הזה של יונה וולך.

זוכרות את האישה מהמטבח שלי? כזה. חמוץ. שנים.

(הפוסט המלא כאן בבלוג)

אז יש לנו הזדמנות.

היא מגיעה – האם אנחנו מזהות אותה

ומה מונע מאיתנו פשוט לקחת אותה בידיים ולעשות איתה מה שצריך?

לפני כמה חודשים,

כשפגשתי לראשונה את מי שהפך להיות בעלי,

משהו נדלק בתוכי. ידעתי. יש כאן משהו.

יש כאן הזדמנות: הזדמנות אמיתית לקשר,

הזדמנות אמיתית לאהבה, הזדמנות אמיתית לבנות בית מחדש.

זה לא היה לגמרי מבוסס. זו היתה עדיין תחושת בטן.

אבל ברגע שנלחץ כפתור הזיהוי הזה – נלחץ גם כפתור הספק. הפחד.

האמנם? ומה אם לא? ואם לא? ואם אני עוד לא? ועוד ועוד.

"יש כאן הזדמנות." אמרתי לעצמי בקול. "מה את הולכת לעשות איתה?"

בספרו הנפלא כאילו לילדים כותב קובי ימאדה: ("מה עושים עם הזדמנות"? הוצאת צלטנר ספרים)

"יום אחד היתה לי הזדמנות.

היא פשוט הופיעה לפני. היא התנהגה כאילו היא מכירה אותי.

כאילו היא רוצה להציע לי משהו.

לא ידעתי למה היא כאן. תהיתי, מה עושים עם הזדמנות?.."

ברגע הזה, הגיבור לא לוקח את ההזדמנות – והיא נעלמת מעיניו. ושוב.

מהפחד להיכשל שוב, הוא כבר לא מבחין בהזדמנויות שמגיעות אליו

ואז, אחרי המסע שהוא עובר עם עצמו ומבין בדיוק מה הוא צריך לעשות באותו הרגע

כשהיא צצה לה , הוא מסכם:

"..עכשיו הבנתי: כל פעם שאני מוותר או נרתע – אני מפסיד.

ואני לא רוצה להפסיד,

יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לראות, לעשות ולגלות.

אז מה עושים עם הזדמנות?

אוחזים בה ולוקחים אותה! כי היא עשויה להיות התחלה של משהו אדיר. .."

אחת ההגדרות הטובות ששמעתילמזל:

"מוכנות שפוגשת הזדמנות".

תחשבי על זה. העולם מלא באפשרויות. בהזדמנויות.

מה אנחנו עושות עם ההזדמנויות האלה?

האם מהפחד להחמיץ, לפספס, להיכשל שוב, להיפגע – אנחנו נותנות להן להשאר

לא ממומשות או שבאמת אנחנו מפעילות

בכל רגע נתון את אפשרות הבחירה שניתנה לנו?

האם אנחנו מזהות איפה אנחנו מציבות מכשולים

בדרך להפוך הזדמנות לממומשת בחיינו ועובדות על זה?

כשאנחנו מסתובבות בעולם עם לב פתוח

ועם ידיים פרושות ופתוחות אנחנו מסתובבות

מוכנות לפגוש את ההזדמנות שאולי היא בדיוק מה שחיכינו לו. (וזה נכון לכל תחום שהוא)

אז מה את עושה עם ההזדמנות?

מה החוויה שלך עם הזדמנות?

האם את מזהה אותה בכלל?

והאם את מזהה איפה המקום שלך לעשות עבודה

כדי להיות מוכנה ופתוחה לקראתה באמת?

ומה ממש ברגע הזה את בוחרת לעשות עם ההזדמנות שהגיעה אליך?

בכל רגע נתון יש לנו אפשרות בחירה בחיים.

מוזמנות לקרוא ולהפיץ הלאה.

אשמח שתכתבי לי במייל חוזר או בתגובות לבלוג ממש כאן

באהבה

מיכל