מהי הדרך הכי מדוייקת להתחבר, להקשיב, לאפשר לחלום חדש (או ישן) להתהוות?
התשובה בפנים…
כשאנחנו ילדות יש פעמים שאנחנו שוכחות את עצמינו,
את הזמן – הוא בורח לנו ועובר מהר כשאנחנו שקועות
במשחק, בציור, בכתיבה ,בבהייה בנקודה על הקיר או בחלון הפתוח,
בחלומות בהקיץ .
אני לא יודעת אם את זוכרת,
אבל אני זוכרת שאחרי שהייתי "מתעוררת" מהזמנים האלה
הייתי הרבה יותר רגועה, שלווה, מחוברת
לפעמים נרגשת בגלל משהו שאני אפילו לא יודעת מהו.
בדרך כלל בלי מילים להסביר את זה.
כשאנחנו גדלות החלקים שאנחנו אוספות בדרך
והחשובים כל כך –
החלקים הבוגרים, האחראים, המתפקדים, המבצעים
תופסים חלק ניכר מהאנרגיה שלנו
לכל דבר צריך להיות מימוש
צריכה להיות תכלית
אם חולמים – אז כדאי מהר
לפרק את זה למטרות לשנה הקרובה
ומה אני רוצה להשיג כבר מחר בבוקר
אבל היום אני רוצה להזמין אותך להקשיב.
לשכוח לרגע. לאפשר לעצמך לחלום.
הקשבה אמיתית ועמוקה לא מתרחשת ברגע
היא זקוקה למרחב של זמן ומקום
והתמדה
היא מחברת אותנו למקום עמוק
ובדרך אנחנו מקשיבות לכל מיני דברים
גם חיצוניים – "השיפוץ בבניין הסמוך / האוטו זבל בשעת הבוקר הזו"
וגם פנימיים: "חייבת לטפל בעיניין הזה / מה שקרה שם עדיין פוגע בי / אני כל כך רוצה שזה יקרה לי…"
היא מאפשרת לרגע (לחמש דקות, רבע שעה או כמה שתבחרי)
לשכוח קצת מעצמינו, מהתפקידים, מהצריך, מהנכון.
היא מפנה מקום ליצירתיות, לרעיונות חדשים
ולחלומות
שאולי כרגע אין דרך (גלויה לפחות) לממש אותם
אבל פשוט חשוב לחלום אותם
ולתת להם לנשום לבד.
"האדון חלום"/ לאה גולדברג
מי זה גר, מי זה גר בקומה השישית
מתחת לגג האדום?
בקומה השישית תחת גג אדום
מתגורר האדון חלום.
ומדוע איננו יוצא מביתו,
לא יראה את פניו כל היום?
הוא עסוק עד מאוד, הוא עובד ועמל
כל היום, האדון חלום.
האמנם לא שמעתם עוד מה מלאכתו?
החלום הוא צייר גדול,
יש לו בד גם נייר בקומה השישית
עפרונות וצבעים ומכחול.
מהנץ החמה הוא יושב ומצייר
אנשים וצמחים, וחיות,
והרבה דברים שהיו באמת
ושלא יכולים להיות.
לפרקים הוא בודה מליבו אגדות
ויושב ומציירן כל היום,
והנה בתמונות יצורים משונים,
שרואים אותם רק בחלום!
ובערב נשלמת תמיד מלאכתו,
הוא לוקח את כל תמונותיו
ויוצא מביתו לחלק מתנות
לישנים- לגדולים ולטף.
וודאי גם הלילה יביא לכולכם
מתנות החלום-הצייר.
אם תראו תמונותיו בעינים סגורות,
הלא תספרו לי מחר!
הדרך הכי מדוייקת להתחבר, להקשיב, לאפשר לחלום חדש (או ישן) להתהוות
היא דרך כתיבה – כזו שאין לה תכלית למקד, לייעל, היא לא מגיעה ממחוזות ה doing
היא פשוט דלת עם מפתח קטן
למסדרון שמזמן (אולי) לא ביקרנו בו..
המחברת שלי פתוחה עכשיו
למילים וללב שלי,
ל"זמן שמים" שלי
ומה איתך?
ספרי לי…
באהבה,
מיכל
הדיוק הזה בפרטים שנשכחים אבל נמצאים שם. בלב.
אהבתי מאוד .לא לכל דבר חיית להיות תכלית.
מה עם לחלום ולחייך ?…