מיכל יקרה,
הגעתי אל פתחך בתקופת שבר בחיי.
עצבות עמוקה לאחר גירושין ותחושה שאין לי מקום בעולם.
ברגע שדרכה רגלי בקליניקה החמימה והמרגיעה שלך הבנתי שהגעתי. בלי ספקות וודאות גמורה.
תחושה של בית עטפה אותי מיד, יחד עם החיבוק החם שלך, כוס התה שחיכתה לי והעיניים הבאמת אוהבות.
בכל פעם שהגעתי הרגשתי כמו ברחם לשעה קלה, עטופה, מובנת, מוכלת ומתפתחת לאיטי.
נגענו יחד בנקודות הכאב, הנחנו לדמעות לשטוף אותו החוצה, ואת בעדינות, בידך הרכה, חוכמתך ואוזנך הרגישה כיוונת אותי בחזרה אליי והחוצה.
הענקת לי במתנה מתנה ענקית. אהבה ללא תנאי שאיפשרה לי לחזור לנשום סדיר, לחזור להאמין בעולם ולדעת שיהיה בסדר.
אצלך למדתי לראשונה את המושג להיות אהבה. איתך סימנתי אותו כיעד. הוא מלווה אותי מאז יום יום, דקה דקה, ולא כקלישאה.
אני עדיין לומדת, חוקרת ומבקשת ללמוד אותו ואותי בידיעה שזו מתנת חיים.
באחד המפגשים שזכור לי היטב ושינה את חיי הגעתי שוב שבורה מול המציאות.
כואבת את הסיפור שלי בפעם המיליון, נשאבת לבור השחור שהיה כרוי לפתחי תדיר ורק מחכה ליחס.
ואת, ברגישות אינסוף, בעיניים אוהבות ובבטחון מלא התעקשת לא להאמין לי, ביקשת להרחיב יחד את נקודת המבט.
זה כאב, לצאת מהאזור המוכר. אני זוכרת שביני לביני התרעמתי, איך את לא רואה את כל הכאב.
לקח לי כמה זמן לעבד ולהבין שאת צודקת. שאני לא רואה הכל, שהזרקור שלי מכוון לכיוון אחד.
שם החלטתי להניח את הסיפור שלי מאחור.
להפסיק להניח לו לנהל אותי, לקחת בעלות על חיי.
זו מתנה ענקית ומשמעותית נוספת שרק את מתוך המרחב הרחמי האוהב שלך יכלת להעניק לי.
זרע יקר שנזרע אז ומבקש להמשיך לצמוח.
אין ספק שמפגשי חלה באהבה היוו מרחב משלים ועיגנו בי את תחושת הבית.
ריח החלות ריפא את הלב (ועדיין) והמפגש הנשי המעצים תמיד נגע בנקודה שזקוקה לריפוי.
בזכות המפגשים הללו שבתי לאפות חלות בביתי. אין לי מילים כדי לתאר את החדווה והמרפא שזה העניק לי ולילדי. שוב תחושה של בית.
אני מרגישה שהמילה בית טבועה בך,
שיש בך את היכולת הקסומה לעשות בתים כאלה בתוך לבבות והחוצה.
את היכולת לחבר, לאהוב, לאהיב.
מודה לך אהובה על שליחותך עבורי,
את מתנה גדולה שאין לי די מילים כדי להודות עליה.